עד לשנת 1975 לא הייתה כלל מודעות לעניין הזה של בניית מבנים באופן כזה שהם יוכלו להתמודד במצבים של רעידות אדמה מול הכוחות האופקיים שמופעלים על מבנים בסיטואציות מעין אלו.
"תקן עמידות מבנים ברעידת אדמה" הוא תקן שהתחדש ונכנס לתוקף בשנת 1975. התקן קובע כי יש להתייחס להוראות קונסטרוקטיביות בבניית כל בניין בישראל וזאת על מנת שהבניינים לא יפלו במקרים של רעידות אדמה. התקן 413 עודכן מאז 1975 מספר פעמים. בשנים 1995, 1998 וכן בשנת 2009.
העדכונים שינו באופנים מהותיים את שיטות חיזוק מבנים אותם מחייב התקן כאשר בעקבות אלו הוכנסו שינויים נוספים אשר אלו החריפו מאוד את כל הדרישות על מנת שאכן המבנים יוכלו לשרוד גם מצבים של רעידות אדמה.
מהו תקן 413?
תקן 413 כולל:
- הערכה ושיפור של עמידותם של מבנים במצבים של רעידת אדמה.
- שיטות חישוב וקריטריונים שונים לקביעת עמידות של מבנים קיימים ביחס לתנודות קרקע העשויות להתרחש בעת רעידות אדמה.
- גישות וטכניקות לשיפור עמידותם של מבנים קיימים למקרים של אירועים סיסמיים שונים.
באלו מבנים עוסק התקן?
למעשה לא כל מבנה שנבנה לפני 1975 שייך לקטגוריה הזו של מבנים מסוכנים המצריכים שינויים לצורך עמידה בתקן.
התקן עוסק בעיקר במבנים אשר אלו מסווגים בסעיפים –
,413 105.1.1 עד 105.1.3 שבתקן הישראלי ת"י
המבנים הללו עשויים מחומרי הבנייה הבאים: בטון מזוין, פלדה, קירות מילוי מבטון לא מזוין קירות עם מילוי מבני, רכיבים מבטון טרומי ורכיבים מבטון דרוך .
רעידות אדמה מסוכנות למבנים מסוכנים
יש כאלה הטוענים שרעידת אדמה אינה מסוכנת למבנה שעשוי בצורה הנכונה.
אנחנו עדים לכך כי בכל העולם, הגורם הראשון לאבדות בנפש בעת רעידת אדמה זהו המבנה שהתמוטט. אם זה המבנה בו אנשים מתגוררים ואם זה בית ספר, מקום העבודה וכן הלאה. כך שברור שחובה להשקיע בחיזוק הבית או של כל מבנה אחר המאכלס בתוכו אנשים על מנת שעל כל צרה שלא תבוא, במקרה ותתרחש רעידת אדמה, המקום יגן על יושביו ולא להיפך.
הדרישות העדכניות של תקן 314 הם למעשה התקנים המחמירים ביותר המבטיחים אצת עמידות המבנים בעת רעידת אדמה.
כאמור, תקן 413 הוא למעשה תקן שנועד לצורך הערכה ושיפור של עמידות מבנים קיימים במקרים של רעידות אדמה. והוא גם קובע שורה של קריטריונים ושיטות חישוב לצורך קביעת העמידות של מבנים קיימים בעת רעידת אדמה.
חשוב לדעת:
- במרבית המקרים, המבנים שנבנו לפני שנת 1980 הם בתים שלא עומדים בתקן העמידות המחמיר בפני רעידות אדמה. בניינים אלו עלולים בהחלט לקרוס במקרה של רעידת אדמה.
- בניינים שנבנו לאחר שנת 1980 הם בטוחים הרבה יותר היות והם כבר נבנו בהתאם לתקן עמידות ברעידות אדמה.
- בניינים שיש בהם חדרי ממ"ד או מרחבים מוגנים הם על פי רוב בתים בעלי עמידות משופרת היות ובמרחבים המוגנים יש גם חוזק נוסף והוא למעשה מספק חוזק לכל המבנה כולו.
בגלל כל זה, חשוב שכל אזרח יבדוק מהי רמת העמידות של המבנה בו הוא מתגורר והאם הוא אכן עומד בתקני העמידות. בתים עתיקים שנבנו לפני 1980 חייבים לעבור תהליך של חיזוק המבנה.
האחריות לחיזוק הבית אמור להיות מעבר לכל שיקול כלכלי וזהי האחריות של האזרחים המתגוררים בבתים הללו.
איך בודקים אם הבניין בו אנחנו מתגוררים עמיד בפני רעידות אדמה?
כפי שכבר ציינו, האחריות על המבנה בו אתם מתגוררים היא בראש ובראשונה האחריות שלכם. הרשויות העירוניות לרוב לא יבואו ליידע אתכם בדבר רמת הסיכון של הבית. אדם שלוקח אחריות על הבית ומבקש לבדוק את הנושא, יכול להתייעץ עם מהנדס מבנים שהוא בעל רישיון ולרוב הוא יוכל לקבוע האם אכן הבית עומד בדרישות התקן.
כדאי תמיד, בשלב שלפני רכישת הבית, לבדוק את עמידות הבית בפני זעזועים של רעידות אדמה.
בכל מקרה, בין אם אתם כבר מתגוררים בבית כזה ובין אם אתם שוקלים לקנות בית חדש שלא עומד בתקנים, חשוב שתכירו את האפשרות של "חיזוק הבית על פי תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה". זוהי תוכנית שלרוב לא כרוכה בעלויות מצד הדיירים כאשר יזם הנוטל לידיו את הפרויקט יבצע אותו בצורה מושלמת תוך הרמת קומות נוספות למבנה.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא
בגדול מדובר ב'תקן עמידות מבנים ברעידת אדמה' ע"י שיפור של עמידותם המבנים
תוכלו לבדוק זאת על ידי מהנדס מבנים שהוא בעל רישיון המוסמך לכך.
האחריות על המבנה בו היא בראש ובראשונה האחריות שלכם. הרשויות העירוניות לרוב לא יבואו ליידע אתכם בדבר רמת הסיכון של הבית.
"תקן עמידות מבנים ברעידת אדמה" הוא תקן שהתחדש ונכנס לתוקף בשנת 1975.
